פורים ואני
בואו נדבר על פורים.
ההורים שלי גילו את הצליאק שלי כשהייתי בת שלוש וקצת בחנוכה. אמא שלי סיפרה שהיא הוציאה את כל המטבח, אפתה מכל מה שיש בבית, הכינה סופגניות ומלא עוגיות וחלקה לחברים (וגם לרופא שלי).
אבל זה פוסט על פורים. כי חג פורים מגיע מיד אחרי חנוכה ואפשר לראות אזני המן בערך ברגע שנגמרות הסופגניות.
אז מה עושים בפורים?
אצלנו בבית הספר יש הגרלה בין כל הילדים (אני לומדת בבית ספר קטן כך שזה אפשרי). כל אחד מקבל פתק שיש בו שם של ילד אחר והוא מביא לו את משלוח המנות. במשלוח יש בדרך כלל עוגיות/אזני המן, חטיף מתוק, חטיף מלוח והפתעה מהטבע או מתנה.
אני תמיד אופה לילדים שאני מקבלת אזני המן וממלאת בכמה סוגים של מילויים מתוקים ואני תמיד משתדלת לעשות משלוחים מאוד כיפים באריזות מושקעות. בדרך כלל כשהילדים מקבלים את השם שלי, ההורים שלהם פונים להורים שלי ושואלים מה לשים לי במשלוחים ואז מה שיוצא זה שאני מקבלת עוגיות קנויות וממתקים.
יש המון אפשרויות ודברים שאפשר לשים במשלוחי מנות –
קודם כל, אפשר לשים חטיפים ומתוקים שנמצאים בסופר והם בלי גלוטן! יש המון אפשרויות של חטיפי צ’יפס, מרשמלו, סוכריות גומי של מיה והמון שוקולדים ללא גלוטן. במקומות מיוחדים שמוכרים מוצרים ללא גלוטן אפשר למצוא עוד הרבה אפשרויות מתוקות: עוגיות ועוגות אישיות של שר, גומים מכל מני סוגים ועוד מלא הפתעות.
בכל שנה אני אופה עם אמא המון אזני המון ואנחנו ממלאות בכל מני מילויים: שוקולד, נוטלה, ריבת חלב עם קוקוס, ריבה ואפילו בשנה שעברה אבא ביקש שנעשה כמה עם ריבת הלימון שהוא מכין. את העוגיות אנחנו מביאים לחברים ולמשפחה ואז לכל אחד יש את המילוי שהוא אוהב. ואי אפשר להבחין בכלל שזה בלי גלוטן!
את המתכון לאזני ההמן תוכלו לקרוא פה.
שיהיה חג פורים שמח!
